מכון לב

מהי בדיקת אקו לב?

אקוקרדיוגרפיה היא בדיקת אולטרסאונד ללב המאפשרת הדמיה מפורטת של מבנה הלב ותפקודו בזמן אמת. הבדיקה מתבצעת ללא קרינה ובאופן בטוח לחלוטין.

מה הבדיקה בודקת?

• תפקוד שריר הלב – הערכת כוח התכווצות החדרים והעליות

• מסתמי הלב – בדיקת תקינות פתיחה וסגירה, זיהוי היצרויות או דליפות

• חדרי הלב – מדידת גודל וקירות החדרים והעליות

• לחץ ריאתי – הערכת הלחץ בעורקי הריאות

• נוזלים סביב הלב – זיהוי נוזל פריקרדיאלי

• קרישי דם – זיהוי קרישים בחללי הלב

מתי מבצעים אקו לב?

• הערכת תסמינים כמו קוצר נשימה, כאבי חזה או עייפות

• בירור אוושות לב שנשמעו בבדיקה גופנית

• מעקב אחר מחלות לב ידועות

• הערכה לפני ניתוחים

• מעקב אחר מסתמי לב פגועים

• בדיקה לאחר אוטם שריר הלב

איך מתכוננים לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת. ניתן לאכול ולשתות כרגיל ולהמשיך ליטול תרופות.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

• השכבה על מיטת הבדיקה על הצד השמאלי

• מריחת ג'ל על אזור החזה

• הנחת מתמר האולטרסאונד על החזה במספר מיקומים

• משך הבדיקה: כ-20-30 דקות

הבדיקה אינה כואבת ואין לה תופעות לוואי. ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחריה.

מהו מבחן מאמץ?

מבחן מאמץ הוא בדיקה המבוצעת תוך כדי פעילות גופנית על שטיח ריצה (טרדמיל) או אופני מאמץ, תוך ניטור רציף של קצב הלב, לחץ הדם ומערכת ההולכה החשמלית של הלב (אק"ג).

מה הבדיקה בודקת?

• איסכמיה – חוסר באספקת חמצן לשריר הלב בזמן מאמץ

• סבילות מאמץ – יכולת המטופל לבצע פעילות גופנית

• הפרעות קצב – זיהוי הפרעות בקצב הלב המתרחשות במאמץ

• תגובת לחץ דם למאמץ – הערכת עליית לחץ הדם במהלך הפעילות

• מעקב לאחר אירוע לבבי – הערכת יכולת המאמץ לאחר התקף לב או צנתור

מתי מבצעים מבחן מאמץ?

• חשד למחלת לב כלילית

• הערכה לפני תחילת תכנית פעילות גופנית

• תסמיני כאבי חזה או קוצר נשימה במאמץ

• הערכת יעילות טיפול תרופתי

• מעקב אחר מחלת לב ידועה

• הערכה לפני ניתוחים בחולים עם גורמי סיכון

התכוננות לבדיקה

• יש להגיע בביגוד ונעלי ספורט נוחים

• מומלץ לאכול ארוחה קלה 2-3 שעות לפני הבדיקה

• יש להימנע מקפאין ומעישון 3-4 שעות לפני הבדיקה

• יש להביא רשימת תרופות עדכנית ותוצאות אק"ג קודמות

• חשוב להתייעץ עם הקרדיולוג לגבי המשך נטילת תרופות מסוימות (כמו חוסמי בטא)

כיצד מתבצעת הבדיקה?

• הצמדת אלקטרודות אק"ג ומנזט לחץ דם

• רישום אק"ג ולחץ דם במנוחה

• התחלת הליכה או רכיבה קלה

• העלאה הדרגתית של עצמת המאמץ כל מספר דקות

• ניטור רציף של תסמינים, אק"ג ולחץ דם

• המשך הבדיקה עד להשגת דופק מקסימלי או עד להופעת תסמינים

• תקופת התאוששות תוך ניטור

משך הבדיקה: כ-30-45 דקות (כולל הכנה והתאוששות)

מתי עוצרים את הבדיקה?

• הגעה לדופק יעד מתוכנן

• תשישות או קוצר נשימה משמעותי

• כאבי חזה

• שינויים משמעותיים באק"ג

• עליית או ירידת לחץ דם חריגה

• הפרעות קצב משמעותיות

• סחרחורת או תחושת חולשה

מהו הולטר לב?

הולטר לב הוא מכשיר ניטור נייד המתעד את הפעילות החשמלית של הלב באופן רציף למשך 24-48 שעות במהלך הפעילות היומיומית הרגילה.

מה הבדיקה בודקת?

• הפרעות קצב – זיהוי הפרעות בקצב הלב הבלתי תלויות בזמן או במאמץ

• דפיקות לב לא סדירות – ניתוח תדירות וסוג ההפרעה

• דילוגי לב ותחושות לא נעימות – זיהוי מקור התסמינים

• התעלפויות – בירור גורמים לסחרחורת או אובדן הכרה

• בקרת טיפול תרופתי – הערכת יעילות תרופות נגד הפרעות קצב

• מעקב אחר קוצב לב – בדיקת תקינות פעולת הקוצב

מתי מבצעים הולטר לב?

• תסמיני דפיקות לב לא סדירות או מהירות

• דילוגי לב תכופים

• סחרחורות או התעלפויות בלתי מוסברות

• חשד לפרפור פרוזדורים

• מעקב אחר טיפול בהפרעות קצב

• הערכה לאחר התקף לב

• חולים עם מחלות לב המצריכים מעקב קצב

כיצד מתבצעת הבדיקה?

• הצמדת מספר אלקטרודות לחזה

• חיבור האלקטרודות למכשיר ההקלטה הנייד (בגודל טלפון סלולרי)

• נשיאת המכשיר במשך 24-48 שעות

• תיעוד פעילויות ותסמינים ביומן מיוחד

הנחיות במהלך הבדיקה

• לנהל אורח חיים רגיל ככל האפשר

• לתעד כל תסמין או תחושה בלתי רגילה ביומן

• להימנע ממקלחת או טבילה במים (האלקטרודות אינן עמידות במים)

• להימנע מקרבה למכשירים אלקטרומגנטיים חזקים

• ניתן להמשיך לישון, לעבוד ולבצע פעילות רגילה

המכשיר מוחזר למכון לאחר תום תקופת הניטור, והתוצאות מנותחות על ידי הקרדיולוג.

מהו הולטר לחץ דם?

ניטור לחץ דם אמבולטורי (Ambulatory Blood Pressure Monitoring – ABPM) הוא בדיקה המודדת את לחץ הדם באופן אוטומטי במרווחי זמן קבועים למשך 24 שעות, תוך כדי פעילות יומיומית רגילה ובזמן השינה.

מה הבדיקה בודקת?

• יתר לחץ דם – אבחון או אישור יתר לחץ דם

• יתר לחץ דם במעיל לבן – לחץ דם גבוה בקליניקה אך תקין בבית

• יתר לחץ דם סמוי – לחץ דם תקין בקליניקה אך גבוה במהלך היום

• השתנות לחץ הדם במהלך היום – זיהוי דפוסים חריגים

• לחץ דם ליליי – הערכת ירידת לחץ הדם בשינה (dipping)

• יעילות טיפול תרופתי – בקרת השפעת תרופות להורדת לחץ דם לאורך 24 שעות

מתי מבצעים הולטר לחץ דם?

• חשד ליתר לחץ דם במעיל לבן

• הבדלים גדולים בין מדידות בבית למדידות בקליניקה

• הערכת יעילות טיפול תרופתי

• יתר לחץ דם עמיד לטיפול

• תסמיני יתר לחץ דם ללא אישור בבדיקות

• הריון עם חשד למצבי יתר לחץ דם

• הערכה לפני החלטה על טיפול תרופתי ארוך טווח

כיצד מתבצעת הבדיקה?

• הצמדת מנזט לחץ דם לזרוע

• חיבור המנזט למכשיר ניטור נייד (בגודל טלפון קטן)

• המכשיר מודד לחץ דם אוטומטית כל 15-30 דקות במהלך היום וכל 30-60 דקות בלילה

• נשיאת המכשיר למשך 24 שעות

• תיעוד פעילויות, מנוחה, שינה ונטילת תרופות ביומן

הנחיות במהלך הבדיקה

• להמשיך בשגרת יום רגילה

• בזמן המדידה – להפסיק פעילות, לשבת או לעמוד בשקט ולשמור על הזרוע במנוחה

• לתעד שעות שינה, ארוחות, פעילות גופנית וכל תסמין

• אפשר לישון, לעבוד ולבצע רוב הפעילויות הרגילות

• להימנע ממאמץ כבד המצריך תנועות זרוע מהירות

• ניתן להסיר את המנזט למקלחת קצרה אך יש להחזיר אותו מיד

יתרונות הבדיקה

• מדידות מרובות במצבים שונים של היום

• זיהוי דפוסים שאינם נראים במדידה בודדת

• מדידה בלתי תלויה ב"אפקט המעיל הלבן"

• הערכה מדויקת יותר של הסיכון הקרדיווסקולרי

• מידע על תבנית לחץ הדם במהלך השינה

המכשיר מוחזר למכון לאחר 24 שעות, והתוצאות מנותחות על ידי הקרדיולוג. דו"ח מפורט כולל ממוצעי לחץ דם ביום ובלילה, דפוסי השתנות ומסקנות קליניות.

כיצד מתפתחת בעיה בעורקי הלב?

העורקים הכליליים (הקורונריים) הם כלי הדם המיוחדים המספקים חמצן ומזון לשריר הלב עצמו. לאורך החיים, תהליך הדרגתי בשם טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) עלול להתרחש בדפנות העורקים הללו.

תהליך זה מתחיל לעתים כבר בגיל צעיר ומתקדם באיטיות לאורך שנים. במהלכו, משקעים שומניים, תאי דלקת, סידן וחומרים אחרים המצטברים בדפנות העורק ויוצרים מבנים הנקראים "רבדים טרשתיים". רבדים אלה הולכים וגדלים עם הזמן, בולטים לתוך חלל העורק ומצרים אותו בהדרגה – תהליך שעלול להוביל ובסופו של דבר לחסימה מלאה.

מי בסיכון לפתח טרשת עורקים?

הסיכון לפתח טרשת עורקים מושפע ממגוון גורמים:

גורמים שאינם ניתנים לשינוי:

• גנטיקה ומשפחתיות – היסטוריה משפחתית של מחלות לב מגבירה את הסיכון
• גיל – הסיכון עולה משמעותית עם הגיל

מין – גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר בגיל צעיר, אך לאחר גיל המעבר הסיכון משתווה בין המינים

גורמים הניתנים לשינוי:

• עישון – מגביר משמעותית את הסיכון לטרשת עורקים
• רמות כולסטרול גבוהות – במיוחד רמות גבוהות של LDL ("הכולסטרול הרע")
• יתר לחץ דם – גורם לנזק מתמשך לדפנות העורקים
• סוכרת לא מאוזנת – מאיצה את תהליך טרשת העורקים
• חוסר פעילות גופנית – מעלה את הסיכון למחלות לב
• השמנה – בייחוד השמנה בטנית
• תזונה עשירה בשומנים רוויים וטרנס – תורמת להתפתחות הרבדים הטרשתיים

זיהוי מוקדם וטיפול בגורמי הסיכון הללו יכולים להאט משמעותית את התקדמות המחלה ולהפחית את הסיכון לאירועים לבביים.

איך נדע שיש בעיה? סימנים וסימפטומים

מחלת לב כלילית מתפתחת בשקט במשך שנים רבות, לרוב ללא כל סימן מקדים. הסימפטומים מתחילים להופיע רק כאשר היצרות העורק מגיעה לדרגה משמעותית (בדרך כלל מעל 70% חסימה).

הסימנים האופייניים כוללים:

• תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) – תחושת לחץ, כאב או אי-נוחות באזור החזה, לעתים עם הקרנה לזרוע השמאלית, לצוואר או ללסת
• קוצר נשימה במאמץ – במיוחד במאמצים שבעבר לא גרמו לקושי
• עייפות לא מוסברת – תשישות יוצאת דופן בעת פעילות שבעבר נסבלה בקלות
• דפיקות לב או קצב לב לא סדיר – בייחוד בעת מאמץ

בתחילה, הסימפטומים מופיעים רק בעת מאמץ פיזי משמעותי. עם התקדמות המחלה, הם עלולים להופיע גם במאמצים קלים יותר ובמקרים מתקדמים – אפילו במנוחה.

חשוב לציין שלעתים האירוע הלבבי הראשון מתרחש ללא סימנים מקדימים, כאשר רובד טרשתי נקרע פתאום גורם לקריש דם שחוסם לחלוטין את העורק – מצב הידוע כ התקף לב (אוטם שריר הלב).

מה גורם להופעת הסימפטומים?

הסימפטומים של מחלת לב כלילית נובעים מחוסר איזון בין צריכת החמצן של שריר הלב לבין אספקת החמצן אליו. כאשר העורק מוצר:

• במנוחה – זרימת הדם עדיין מספיקה לספק את צרכי החמצן הבסיסיים של הלב
• במאמץ – הלב זקוק ליותר חמצן, אך העורק המוצר אינו מסוגל להעביר די דם, מה שגורם לאיסכמיה (חוסר אספקת חמצן) ולסימפטומים

מצבים נוספים העלולים להחמיר את המצב כוללים:

• אנמיה – פחות המוגלובין זמין להובלת חמצן
• הפרעות קצב – כמו פרפור פרוזדורים 

מעקב רפואי חיוני

• ביקורי קרדיולוג: 2-4 שבועות לאחר השחרור, מדי 3-6 חודשים בשנה הראשונה, ולאחר מכן שנתי
• בדיקות הכרחיות: אק"ג, אקו לב, בדיקות דם, מבחן מאמץ והולטר לפי הצורך
• מטרת המעקב: הערכת תפקוד הלב, התאמת הטיפול התרופתי, וניטור גורמי סיכון

טיפול תרופתי מציל חיים

• תרופות נוגדות טסיות: אספירין ולרוב תרופה שנייה נוגדת טסיות 
• סטטינים: להורדת כולסטרול ולייצוב הרבדים הטרשתיים
• תרופות לתמיכה בלב: חוסמי בטא, מעכבי ACE/ARB להגנה על שריר הלב
• חשוב! אין להפסיק או לשנות את הטיפול התרופתי ללא התייעצות עם הקרדיולוג

שיקום לב – המפתח להחלמה

• תכנית שיקום מובנית הכוללת פעילות גופנית מודרכת, ייעוץ תזונתי ותמיכה נפשית
• מפחית תמותה בכ-25% ומשפר משמעותית את איכות החיים
• נמשך בדרך כלל 6-12 שבועות ומותאם אישית לכל מטופל

שינויי אורח חיים הכרחיים

• תזונה: דיאטה ים-תיכונית, הפחתת מלח ושומנים רוויים
• פעילות גופנית: 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית בינונית
• הפסקת עישון: חיונית להפחתת הסיכון לאירוע נוסף
• ניהול מתח: טכניקות הרפיה, שינה מספקת, וטיפול בחרדה/דיכאון במידת הצורך

מתי לפנות לעזרה רפואית?

יש לפנות מיידית לחדר מיון או להזעיק אמבולנס במקרה של:

• כאב חזה חדש או דומה לאירוע הקודם
• קוצר נשימה פתאומי
• דפיקות לב חריגות או סחרחורת עזה
• נפיחות פתאומית ברגליים או עלייה מהירה במשקל

חזרה לשגרה

• עבודה: בדרך כלל לאחר 2-12 שבועות, בהתאם לסוג העבודה
• נהיגה: בדרך כלל מותרת לאחר כשבועיים
• פעילות מינית: ניתן לחדש כעבור 2-4 שבועות

זכרו: עם טיפול מתאים, מעקב קפדני ושינויי אורח חיים, רוב המטופלים יכולים לחזור לתפקוד מלא ולהפחית משמעותית את הסיכון לאירוע נוסף.

היצרות מסתם אאורטלי: הבנה, אבחון וטיפול

מהו מסתם אאורטלי?

המסתם האאורטלי ממוקם בין החדר השמאלי של הלב לאבי העורקים (אאורטה). תפקידו לווסת את זרימת הדם מהלב לשאר הגוף, כשהוא נפתח בזמן התכווצות הלב ונסגר בזמן הרפייתו למניעת זרימה הפוכה.

גורמים ואבחון

הסתיידות המסתם מתפתחת בהדרגה עם הגיל, במיוחד אצל אנשים עם גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ועישון. חלק מהמקרים נובעים ממבנה מולד לא תקין של המסתם (מסתם דו-עלי).

בשלבים מוקדמים אין תסמינים. כשההיצרות נעשית חמורה, מופיעים קוצר נשימה, עייפות, ירידה ביכולת מאמץ, ולעתים כאבי חזה ואף התעלפויות.

אבחון נעשה באמצעות בדיקה גופנית ובעיקר אקו לב, ולעתים בדיקות נוספות כמו CT או צנתור.

אפשרויות טיפול

בשלבים מוקדמים נדרש רק מעקב. כשההיצרות נעשית חמורה ומלווה בתסמינים, יש צורך בהחלפת המסתם:

1. החלפה ניתוחית – ניתוח לב פתוח להשתלת מסתם:
   • מסתם מכאני – עמיד לאורך זמן אך מחייב נטילת מדללי דם לכל החיים
   • מסתם ביולוגי – אינו מצריך מדללי דם אך עמידותו כ-10 שנים
2. TAVI – החלפת מסתם בצנתור, ללא צורך בניתוח לב פתוח:
   • מתבצע בהרדמה מקומית וטשטוש
   • משך הפעולה כשעה-שעתיים
   • התאוששות מהירה יותר מניתוח
   • כיום בסל הבריאות עבור חולים מתאימים

הבחירה בין השיטות תלויה בגיל המטופל, מצבו הרפואי והעדפותיו האישיות לאחר דיון מקיף עם קרדיולוג.

• איפה אפשר לעבור TAVI?

הטיפול נמצא כיום בסל הבריאות, בהתוויות מסוימות וניתן לבצוע במספר בתי חולים צבוריים בהתאם לקופת החולים בה המטופל מבוטח. בנוסף, מטופלים בסיכון ניתוחי נמוך או בינוני יכולים, לבחירתם, לעבור צנתור להחלפת המסתם האאורטלי בבית חולים פרטי, תוך בחירה של הקרדיולוג המצנתר, במסגרת הביטוח המשלים או הבטוח הפרטי בהתאם לפוליסה שבידם.

אי ספיקת מסתם מיטרלי: הבנה, אבחון וטיפול

מהו מסתם מיטרלי?

המסתם המיטרלי ממוקם בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי של הלב. בניגוד למסתמים אחרים, הוא בנוי משני עלים (ולא שלושה) ותפקידו לווסת את זרימת הדם בין חללי הלב. בזמן הרפיית הלב, המסתם נפתח ומאפשר זרימת דם מהעלייה לחדר, ובזמן התכווצות הלב הוא נסגר ומונע זרימה הפוכה.

אי ספיקת מסתם מיטרלי

מהות הבעיה

אי ספיקת מסתם מיטרלי מתרחשת כאשר המסתם אינו נסגר כראוי, מה שגורם לדליפת דם חזרה לעלייה השמאלית בזמן התכווצות החדר. דליפה זו מגדילה את העומס על הלב ובמקרים חמורים עלולה להוביל לאי ספיקת לב.

גורמים ותסמינים

הסיבות לאי ספיקת מסתם מיטרלי מגוונות:

• פגיעה בעלי המסתם (שינויים ניווניים הקשורים לגיל)
• הרחבת החדר השמאלי (בשל אוטם שריר הלב או קרדיומיופתיה)
• פגיעה במיתרי המסתם
• זיהום לבבי (אנדוקרדיטיס)
• מחלות מולדות

התסמינים מתפתחים בהדרגה וכוללים:

• קוצר נשימה במאמץ ובהמשך במנוחה
• עייפות וחולשה כרונית
• דפיקות לב מהירות או לא סדירות
• נפיחות ברגליים ובקרסוליים
• במקרים מתקדמים – קושי בשכיבה ושיעול לילי

אבחון

אבחון אי ספיקת מסתם מיטרלי מתבסס על:

• בדיקה גופנית – זיהוי אוושה אופיינית בהאזנה ללב
• אקוקרדיוגרפיה (אקו לב) – השיטה העיקרית לאבחון, מאפשרת להעריך את מבנה המסתם, מידת הדליפה וההשפעה על תפקוד הלב
• אקו לב דרך הושט – במקרים בהם נדרשת הערכה מדויקת יותר
• בדיקות הדמיה נוספות כמו MRI לב וצנתור לב במקרים מסוימים

אפשרויות טיפול

טיפול תרופתי

במקרים קלים עד בינוניים, טיפול תרופתי יכול לשפר את התסמינים:

• תרופות להפחתת עומס על הלב (משתנים, מעכבי ACE)
• תרופות לאיזון קצב הלב
• טיפול באנטיביוטיקה במקרים של אנדוקרדיטיס

התערבות כירורגית

במקרים של אי ספיקה חמורה עם תסמינים משמעותיים, הטיפול המומלץ הוא:

1. תיקון מסתם (מיטרלי וולבולופלסטי) – הגישה המועדפת כאשר אפשרית:
   • שימור המסתם המקורי תוך תיקון המבנה שלו
   • יתרונות: אין צורך בטיפול בנוגדי קרישה, שימור תפקוד הלב, תוצאות טובות לטווח ארוך
2. החלפת מסתם – כאשר תיקון אינו אפשרי:
   • מסתם מכאני – עמיד לאורך זמן אך מחייב נטילת מדללי דם לכל החיים
   • מסתם ביולוגי – אינו מצריך מדללי דם אך עמידותו מוגבלת (10-15 שנים)

טיפול בגישה זעיר-פולשנית: MitraClip

MitraClip הוא טיפול חדשני המאפשר תיקון דליפת המסתם המיטרלי בשיטה זעיר-פולשנית, ללא צורך בניתוח לב פתוח:

• העיקרון: הצמדת עלי המסתם באמצעות "קליפ" מיוחד המוחדר בצנתור
• אופן הביצוע: 
  • מתבצע בהרדמה כללית
  • צנתר מוחדר דרך וריד הירך ומועבר לעלייה הימנית
  • מבוצע דיקור של המחיצה הבין-עלייתית למעבר לצד השמאלי
  • הקליפ מוצב בין עלי המסתם המיטרלי
• יתרונות: 
  • התאוששות מהירה (2-3 ימים לעומת שבועות בניתוח)
  • סיכוני סיבוכים נמוכים יותר
  • מתאים למטופלים בסיכון גבוה לניתוח
• מגבלות: 
  • אינו מתאים לכל סוגי הדליפות המיטרליות
  • התוצאות לטווח ארוך פחות ידועות בהשוואה לניתוח

היכן ניתן לבצע MitraClip?

הטיפול ב-MitraClip נמצא כיום בסל הבריאות בישראל בהתוויות מוגדרות, בעיקר עבור מטופלים בסיכון גבוה לניתוח. הפרוצדורה מבוצעת במספר מרכזים רפואיים מובילים בארץ, בבתי חולים ציבוריים בהתאם לקופת החולים בה המטופל מבוטח.

מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של סל הבריאות יכולים לשקול את ביצוע ההליך במסגרת פרטית, בכפוף לכיסוי של הביטוח המשלים או ביטוח פרטי, בהתאם לתנאי הפוליסה האישית.

ההחלטה על הטיפול המתאים – ניתוח מסורתי או MitraClip – מתקבלת לאחר הערכה מקיפה על ידי צוות רב-תחומי הכולל קרדיולוגים, מנתחי לב וקרדיולוגים מצנתרים, בהתאם למבנה המסתם, חומרת הדליפה, וגורמי הסיכון האישיים של המטופל.

צנתור כלילי הינו הליך רפואי שבו מוחדרים צינורות דקים (צנתרים) לעורקי הלב במטרה לאבחן או לטפל בבעיות בזרימת הדם. ההליך מאפשר לקרדיולוג לראות בזמן אמת את מצב העורקים הכליליים ולזהות חסימות או היצרויות המגבילות את אספקת הדם ללב.

מתי קרדיולוג ישקול צנתור?

הקרדיולוג עשוי להמליץ על צנתור במספר מצבים:

• כאשר מופיעים תסמיני תעוקת חזה (כאבים או לחץ בחזה)
• כאשר בדיקות הדמיה לא-פולשניות (כמו מיפוי לב או CT כלילי) מצביעות על איסכמיה (חוסר באספקת דם) לאזורים בשריר הלב
• במקרים של ירידה בלתי מוסברת בתפקוד הלב שהתגלתה בבדיקות אחרות
• במצבים של דחיפות רפואית כמו התקף לב, כאשר נדרשת פתיחה מהירה של עורק חסום

בחלק מהמקרים, הקרדיולוג עשוי להמליץ על צנתור גם ללא תסמינים ברורים, כאשר קיים חשד גבוה לבעיה משמעותית בעורקי הלב.

שלבי הצנתור: מאבחון לטיפול

הצנתור הכלילי מתחלק לשני שלבים עיקריים:

1. צנתור אבחנתי

בשלב זה, הקרדיולוג בוחן את מצב העורקים הכליליים כדי לזהות:

• האם קיימות היצרויות או חסימות
• מיקום ההיצרויות
• חומרת ההיצרויות
• היקף הבעיה (עורק בודד או מספר עורקים)

1. צנתור טיפולי

בהתאם לממצאי האבחון, הקרדיולוג יחליט על אחת מהאפשרויות הבאות:

• ללא טיפול – אם העורקים נמצאו תקינים
• טיפול תרופתי – כאשר יש טרשת עורקים קלה שאינה גורמת להיצרות משמעותית
• צנתור טיפולי – הרחבת ההיצרות באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט) לשמירה על פתיחות העורק
• הפניה לניתוח מעקפים – במקרים מורכבים עם חסימות מרובות או באזורים קריטיים

הכנה לצנתור – צעדים חשובים

לפני הצנתור יש להקפיד על מספר הנחיות:

בדיקות מקדימות

• בדיקות דם הכוללות ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה
• בדיקת אק"ג

טיפול תרופתי

• יש להמשיך ליטול תרופות נוגדות טסיות (אספירין, פלביקס וכדומה)
• במקרה של טיפול בתרופות נוגדות קרישה (קומדין, קסרלטו, אליקויס ואחרות) – יש להתייעץ עם הקרדיולוג
• אם אתם נוטלים מטפורמין לסוכרת – יש להפסיק כ-48 שעות לפני הצנתור
• חשוב ליידע את הרופא על כל רגישות ליוד או לתרופות אחרות

איך מתבצע הצנתור? התהליך צעד אחר צעד

1. הרדמה מקומית – הצנתור מבוצע בהרדמה מקומית, בדרך כלל ללא צורך בטשטוש (אלא אם כן מבוקש אחרת)
2. גישה לעורק – הגישה המקובלת כיום היא דרך העורק הרדיאלי בשורש כף היד הימנית. במקרים מסוימים, ישתמשו בעורק בכף היד השמאלית או בעורק הפמורלי במפשעה.
3. החדרת השרוולית והצנתרים – לאחר חיטוי והרדמה מקומית, מוחדרת צינורית קצרה (שרוולית) לעורק, דרכה מועברים הצנתרים עד ללב.
4. הזרקת חומר ניגוד וצילום – חומר ניגוד מוזרק לעורקים תוך כדי צילום רנטגן, מה שמאפשר לקרדיולוג לראות את העורקים בבירור.
5. הרחבה והשתלת תומכן (במידת הצורך) – אם מאובחנת היצרות משמעותית, הקרדיולוג עשוי להרחיב את האזור באמצעות בלון ולהשתיל תומכן (סטנט) לשמירה על פתיחות העורק.
6. סיום וחבישה – בסיום ההליך, השרוולית מוסרת ומבוצעת חבישה לוחצת. בצנתור דרך המפשעה, יתכן שתבוצע תפירה של העורק או לחץ מקומי.

משך הצנתור

• שלב אבחנתי – כ-30 דקות
• שלב טיפולי – כ-30-60 דקות נוספות (תלוי במורכבות)

סיכונים אפשריים – מה חשוב לדעת

צנתור לב הוא הליך בטוח יחסית, אך כמו כל הליך פולשני, קיימים סיכונים מסוימים:

• אי ספיקת כליות
• הפרעות בקצב הלב
• תגובה אלרגית לחומר הניגוד
• דימום
• חסימה חדה של עורק
• שבץ מוחי (נדיר)

חשוב לזכור שהסיכונים הללו נדירים, והתועלת של הצנתור במקרים המתאימים עולה בהרבה על הסיכונים.

לאחר הצנתור – ההתאוששות וההמשך

בבית החולים

• מעבר להשגחה בחדר התאוששות
• ניתן לאכול ולשתות כשעה לאחר הצנתור
• במקרה של צנתור אבחנתי דרך הזרוע – שחרור באותו היום לאחר 3-4 שעות השגחה
• במקרה של צנתור טיפולי או צנתור דרך המפשעה – אשפוז להשגחה עד למחרת

הנחיות לאחר השחרור

• מנוחה במשך יום עד יומיים
• הימנעות מהפעלה מאומצת של האזור בו בוצע הצנתור
• אפשר לחזור לנהיגה לאחר 24-48 שעות
• במקרה של צנתור טיפולי – המשך טיפול במדללי דם בהתאם להנחיות הקרדיולוג

סימנים מדאיגים

יש ליצור קשר עם הרופא אם מופיעים:

• נפיחות, כאב או נימול באזור הצנתור
• דימום או שטף דם משמעותי באזור הצנתור

מעקב רפואי

• יש לפנות לקרדיולוג המטפל עם דו"ח סיכום הצנתור
• לפני כל הליך פולשני אחר (ניתוח, קולונוסקופיה, עקירת שיניים), יש להתייעץ עם הקרדיולוג לגבי הפסקת טיפול במדללי דם

סיכום

צנתור כלילי הוא הליך חיוני באבחון וטיפול במחלות לב. ההתפתחויות הטכנולוגיות העכשוויות הפכו אותו להליך בטוח ויעיל יותר, עם תקופת החלמה קצרה יחסית. הבנת התהליך והקפדה על ההנחיות לפני ואחרי הצנתור מסייעות לתוצאות מיטביות ולהתאוששות מהירה.