בדיקות, אבחונים ומעקב קרדיולוגי ברמה גבוהה — למניעה, אבחון מוקדם וטיפול במחלות לב.
רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ומצנתר בכיר
מהי בדיקת אקו לב?
אקוקרדיוגרפיה היא בדיקת אולטרסאונד ללב המאפשרת הדמיה מפורטת של מבנה הלב ותפקודו בזמן אמת. הבדיקה מתבצעת ללא קרינה ובאופן בטוח לחלוטין.
מה הבדיקה בודקת?
מתי מבצעים אקו לב?
איך מתכוננים לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת. ניתן לאכול ולשתות כרגיל ולהמשיך ליטול תרופות.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה אינה כואבת ואין לה תופעות לוואי. ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחריה.
מהו מבחן מאמץ?
מבחן מאמץ הוא בדיקה המבוצעת תוך כדי פעילות גופנית על שטיח ריצה (טרדמיל) או אופני מאמץ, תוך ניטור רציף של קצב הלב, לחץ הדם ומערכת ההולכה החשמלית של הלב (אק"ג).
מה הבדיקה בודקת?
מתי מבצעים מבחן מאמץ?
התכוננות לבדיקה
כיצד מתבצעת הבדיקה?
משך הבדיקה: כ-30-45 דקות (כולל הכנה והתאוששות)
מתי עוצרים את הבדיקה?
מהו הולטר לב?
הולטר לב הוא מכשיר ניטור נייד המתעד את הפעילות החשמלית של הלב באופן רציף למשך 24-48 שעות במהלך הפעילות היומיומית הרגילה.
מה הבדיקה בודקת?
מתי מבצעים הולטר לב?
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הנחיות במהלך הבדיקה
המכשיר מוחזר למכון לאחר תום תקופת הניטור, והתוצאות מנותחות על ידי הקרדיולוג.
מהו הולטר לחץ דם?
ניטור לחץ דם אמבולטורי (Ambulatory Blood Pressure Monitoring – ABPM) הוא בדיקה המודדת את לחץ הדם באופן אוטומטי במרווחי זמן קבועים למשך 24 שעות, תוך כדי פעילות יומיומית רגילה ובזמן השינה.
מה הבדיקה בודקת?
מתי מבצעים הולטר לחץ דם?
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הנחיות במהלך הבדיקה
יתרונות הבדיקה
המכשיר מוחזר למכון לאחר 24 שעות, והתוצאות מנותחות על ידי הקרדיולוג. דו"ח מפורט כולל ממוצעי לחץ דם ביום ובלילה, דפוסי השתנות ומסקנות קליניות.
כיצד מתפתחת בעיה בעורקי הלב?
העורקים הכליליים (הקורונריים) הם כלי הדם המיוחדים המספקים חמצן ומזון לשריר הלב עצמו. לאורך החיים, תהליך הדרגתי בשם טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) עלול להתרחש בדפנות העורקים הללו.
תהליך זה מתחיל לעתים כבר בגיל צעיר ומתקדם באיטיות לאורך שנים. במהלכו, משקעים שומניים, תאי דלקת, סידן וחומרים אחרים המצטברים בדפנות העורק ויוצרים מבנים הנקראים "רבדים טרשתיים". רבדים אלה הולכים וגדלים עם הזמן, בולטים לתוך חלל העורק ומצרים אותו בהדרגה – תהליך שעלול להוביל ובסופו של דבר לחסימה מלאה.
מי בסיכון לפתח טרשת עורקים?
הסיכון לפתח טרשת עורקים מושפע ממגוון גורמים:
גורמים שאינם ניתנים לשינוי:
מין – גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר בגיל צעיר, אך לאחר גיל המעבר הסיכון משתווה בין המינים
גורמים הניתנים לשינוי:
זיהוי מוקדם וטיפול בגורמי הסיכון הללו יכולים להאט משמעותית את התקדמות המחלה ולהפחית את הסיכון לאירועים לבביים.
איך נדע שיש בעיה? סימנים וסימפטומים
מחלת לב כלילית מתפתחת בשקט במשך שנים רבות, לרוב ללא כל סימן מקדים. הסימפטומים מתחילים להופיע רק כאשר היצרות העורק מגיעה לדרגה משמעותית (בדרך כלל מעל 70% חסימה).
הסימנים האופייניים כוללים:
בתחילה, הסימפטומים מופיעים רק בעת מאמץ פיזי משמעותי. עם התקדמות המחלה, הם עלולים להופיע גם במאמצים קלים יותר ובמקרים מתקדמים – אפילו במנוחה.
חשוב לציין שלעתים האירוע הלבבי הראשון מתרחש ללא סימנים מקדימים, כאשר רובד טרשתי נקרע פתאום גורם לקריש דם שחוסם לחלוטין את העורק – מצב הידוע כ התקף לב (אוטם שריר הלב).
מה גורם להופעת הסימפטומים?
הסימפטומים של מחלת לב כלילית נובעים מחוסר איזון בין צריכת החמצן של שריר הלב לבין אספקת החמצן אליו. כאשר העורק מוצר:
מצבים נוספים העלולים להחמיר את המצב כוללים:
מעקב רפואי חיוני
טיפול תרופתי מציל חיים
שיקום לב – המפתח להחלמה
שינויי אורח חיים הכרחיים
מתי לפנות לעזרה רפואית?
יש לפנות מיידית לחדר מיון או להזעיק אמבולנס במקרה של:
חזרה לשגרה
זכרו: עם טיפול מתאים, מעקב קפדני ושינויי אורח חיים, רוב המטופלים יכולים לחזור לתפקוד מלא ולהפחית משמעותית את הסיכון לאירוע נוסף.
היצרות מסתם אאורטלי: הבנה, אבחון וטיפול
מהו מסתם אאורטלי?
המסתם האאורטלי ממוקם בין החדר השמאלי של הלב לאבי העורקים (אאורטה). תפקידו לווסת את זרימת הדם מהלב לשאר הגוף, כשהוא נפתח בזמן התכווצות הלב ונסגר בזמן הרפייתו למניעת זרימה הפוכה.
גורמים ואבחון
הסתיידות המסתם מתפתחת בהדרגה עם הגיל, במיוחד אצל אנשים עם גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ועישון. חלק מהמקרים נובעים ממבנה מולד לא תקין של המסתם (מסתם דו-עלי).
בשלבים מוקדמים אין תסמינים. כשההיצרות נעשית חמורה, מופיעים קוצר נשימה, עייפות, ירידה ביכולת מאמץ, ולעתים כאבי חזה ואף התעלפויות.
אבחון נעשה באמצעות בדיקה גופנית ובעיקר אקו לב, ולעתים בדיקות נוספות כמו CT או צנתור.
אפשרויות טיפול
בשלבים מוקדמים נדרש רק מעקב. כשההיצרות נעשית חמורה ומלווה בתסמינים, יש צורך בהחלפת המסתם:
הבחירה בין השיטות תלויה בגיל המטופל, מצבו הרפואי והעדפותיו האישיות לאחר דיון מקיף עם קרדיולוג.
הטיפול נמצא כיום בסל הבריאות, בהתוויות מסוימות וניתן לבצוע במספר בתי חולים צבוריים בהתאם לקופת החולים בה המטופל מבוטח. בנוסף, מטופלים בסיכון ניתוחי נמוך או בינוני יכולים, לבחירתם, לעבור צנתור להחלפת המסתם האאורטלי בבית חולים פרטי, תוך בחירה של הקרדיולוג המצנתר, במסגרת הביטוח המשלים או הבטוח הפרטי בהתאם לפוליסה שבידם.
אי ספיקת מסתם מיטרלי: הבנה, אבחון וטיפול
מהו מסתם מיטרלי?
המסתם המיטרלי ממוקם בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי של הלב. בניגוד למסתמים אחרים, הוא בנוי משני עלים (ולא שלושה) ותפקידו לווסת את זרימת הדם בין חללי הלב. בזמן הרפיית הלב, המסתם נפתח ומאפשר זרימת דם מהעלייה לחדר, ובזמן התכווצות הלב הוא נסגר ומונע זרימה הפוכה.
אי ספיקת מסתם מיטרלי
מהות הבעיה
אי ספיקת מסתם מיטרלי מתרחשת כאשר המסתם אינו נסגר כראוי, מה שגורם לדליפת דם חזרה לעלייה השמאלית בזמן התכווצות החדר. דליפה זו מגדילה את העומס על הלב ובמקרים חמורים עלולה להוביל לאי ספיקת לב.
גורמים ותסמינים
הסיבות לאי ספיקת מסתם מיטרלי מגוונות:
התסמינים מתפתחים בהדרגה וכוללים:
אבחון
אבחון אי ספיקת מסתם מיטרלי מתבסס על:
אפשרויות טיפול
טיפול תרופתי
במקרים קלים עד בינוניים, טיפול תרופתי יכול לשפר את התסמינים:
התערבות כירורגית
במקרים של אי ספיקה חמורה עם תסמינים משמעותיים, הטיפול המומלץ הוא:
טיפול בגישה זעיר-פולשנית: MitraClip
MitraClip הוא טיפול חדשני המאפשר תיקון דליפת המסתם המיטרלי בשיטה זעיר-פולשנית, ללא צורך בניתוח לב פתוח:
היכן ניתן לבצע MitraClip?
הטיפול ב-MitraClip נמצא כיום בסל הבריאות בישראל בהתוויות מוגדרות, בעיקר עבור מטופלים בסיכון גבוה לניתוח. הפרוצדורה מבוצעת במספר מרכזים רפואיים מובילים בארץ, בבתי חולים ציבוריים בהתאם לקופת החולים בה המטופל מבוטח.
מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של סל הבריאות יכולים לשקול את ביצוע ההליך במסגרת פרטית, בכפוף לכיסוי של הביטוח המשלים או ביטוח פרטי, בהתאם לתנאי הפוליסה האישית.
ההחלטה על הטיפול המתאים – ניתוח מסורתי או MitraClip – מתקבלת לאחר הערכה מקיפה על ידי צוות רב-תחומי הכולל קרדיולוגים, מנתחי לב וקרדיולוגים מצנתרים, בהתאם למבנה המסתם, חומרת הדליפה, וגורמי הסיכון האישיים של המטופל.
צנתור כלילי הינו הליך רפואי שבו מוחדרים צינורות דקים (צנתרים) לעורקי הלב במטרה לאבחן או לטפל בבעיות בזרימת הדם. ההליך מאפשר לקרדיולוג לראות בזמן אמת את מצב העורקים הכליליים ולזהות חסימות או היצרויות המגבילות את אספקת הדם ללב.
מתי קרדיולוג ישקול צנתור?
הקרדיולוג עשוי להמליץ על צנתור במספר מצבים:
בחלק מהמקרים, הקרדיולוג עשוי להמליץ על צנתור גם ללא תסמינים ברורים, כאשר קיים חשד גבוה לבעיה משמעותית בעורקי הלב.
שלבי הצנתור: מאבחון לטיפול
הצנתור הכלילי מתחלק לשני שלבים עיקריים:
בשלב זה, הקרדיולוג בוחן את מצב העורקים הכליליים כדי לזהות:
בהתאם לממצאי האבחון, הקרדיולוג יחליט על אחת מהאפשרויות הבאות:
הכנה לצנתור – צעדים חשובים
לפני הצנתור יש להקפיד על מספר הנחיות:
בדיקות מקדימות
טיפול תרופתי
איך מתבצע הצנתור? התהליך צעד אחר צעד
משך הצנתור
סיכונים אפשריים – מה חשוב לדעת
צנתור לב הוא הליך בטוח יחסית, אך כמו כל הליך פולשני, קיימים סיכונים מסוימים:
חשוב לזכור שהסיכונים הללו נדירים, והתועלת של הצנתור במקרים המתאימים עולה בהרבה על הסיכונים.
לאחר הצנתור – ההתאוששות וההמשך
בבית החולים
הנחיות לאחר השחרור
סימנים מדאיגים
יש ליצור קשר עם הרופא אם מופיעים:
מעקב רפואי
סיכום
צנתור כלילי הוא הליך חיוני באבחון וטיפול במחלות לב. ההתפתחויות הטכנולוגיות העכשוויות הפכו אותו להליך בטוח ויעיל יותר, עם תקופת החלמה קצרה יחסית. הבנת התהליך והקפדה על ההנחיות לפני ואחרי הצנתור מסייעות לתוצאות מיטביות ולהתאוששות מהירה.